גדלתי בסביבה חילונית, שזלזלה בכל מה שהריח רוחניות, ציניות חגגה, וזה התאים לי.
לא היו לי חוויות רוחניות או חיבור למשהו מעבר. רגיל.

אבל בגיל 22 אני יכולה להגיד שהראשון שלי היה אלוהים.
כלומר הספר הרוחני הראשון שלי היה שיחות עם אלוהים. 

הייתי המומה. גישה מהפכנית לאלוהים, לרוח.
זה היה לי גילוי מטורף, קניתי 10 עותקים וחילקתי למשפחה וחברות.
משם נפתח לי עולם הספרים הרוחניים
ובכללי שמחתי לדעת שיש עולם רוח, אבל לא מצאתי את עצמי.

עולם הדת תמיד עורר בי דחייה.
המבט אחורה כל הזמן מרגיש לי מקובע, מצמצם, קפוא כזה, ממש עושה לי צרימות בכל הגופים.
וגם הוייב של הניו אייג', של אור ואהבה, הכל לטובה, הכל מדויק, מה שצריך לקרות קורה,
אהבה ללא תנאי היא המטרה האולטימטיבית, לא עובד לי.
גם לא הטקסים והתפילות והדיבור הרך, לא שלי. 

ואז בגיל 31 פגשתי את תודעת העל של זאב אבירז. רוחניות ישירה, לפנים. 
פתאום עולם הרוח הוא עולם חי, חוקר, מתפקד בניסוי וטעייה,
לא מושלם בשום צורה, יש תקציב, זו לא אנרגיה בלתי מוגבלת.
הופה. מעניין ממש. 

הגישה לאנושות מקורקעת, מסבירה איך לעבוד נכון עם האנרגיות,
החשיבות של המגבלות – לא הכל אפשרי
מה זו בכלל הצלחה, למה אנחנו פה ומאיפה באנו, לאן אנחנו הולכים
מה קורה פה בתקופה הזו ואיך להתנהל עם כל זה. 

בקיצור אהבתי ממש. למדתי עוד ועוד
התחלתי גם ללמד. ואני ממשיכה. 

אני מזמינה גם אותך, לבוא ללמוד איתי
להכיר את הגישה הזו לעולם, להבין את התקופה הזו
ולקבל כלים להתפתחות, למודעות, לקרקוע רוחני אנרגטי. 

אם זה השלב הבא בדרך הרוחנית שלכם, אני פה.

הפוסט תקציר הדרך הרוחנית שלי הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

אבל יש עוד סיבה בעיני יותר משמעותית

והיא שמי שיצרה את הטבע זו אינטליגנציה גדולה בהרבה מזו שלנו, 

אותה אינטליגנציה שיצרה אותנו.

ושאנחנו בסביבה של היצירה הקוסמית הזו,

זה מהדהד עם הנשמה עם המימד הרוחני שלנו, וזה תמיד מרגיע. 

להיות מוקפת בטבע זה להיות מוקפת בתדר גבוה

ויותר קל להדהד אותו לגוף ולנפש,

ויורד הסטרס והצרימות של היומיום הארצי.

המטרה של הכוכב הזה היא היומיום הארצי

עם כל הניסויים והחוויות והיצירה האנושית על כל הפנים והצורות שלה,

וטוב שיש את הטבע להזכיר לי מאיפה הכל נובע

ומי אני במהות שלי – שזה יצירת פאר של אינטליגנציה קוסמית מטורפת. 

אז גם להיות מוקפת בנוף הרים קדום עושה את זה

אבל גם עלה קטן שצומח מתוך הסדקים במדרכה או עציץ בבית,

יכולים לעשות את אותו אפקט ולהכניס נשימה והרפייה. 

וכמובן לא צריך כלום בשביל להתחבר פנימה

זה משהו מאוד טבעי שדורש רק כוונה, תשומת לב. 

הפוסט למה הטבע עושה לנו טוב? הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

מערכת השמש שלנו בנויה לתמוך בפעילות האנושית על כדור הארץ, שהוא מעבדת מחקר חשובה, מעניינת ומאתגרת מאוד. הנשמות שמגיעות לכאן להתגלם בגוף פיזי, זקוקות לכל התמיכה אנרגטית האפשרית, כדי להצליח לקדם את תוכנית החיים שהן לקחו לכל גלגול. 

כוכבי הלכת הם מאגרי אנרגיה תומכת. לכל כוכב יש ספקטרום אנרגטי עצום, עם מאפיינים ייחודיים לפעילות אותה הוא תומך. 

אז כשאנחנו נעזרות בתחומים שמתבססים על מפת לידה, כדאי לקחת בחשבון כמה דברים:

1. שני אנשים עם אותה מפה אסטרולוגית יכולים לחוות אנרגיות שונות לחלוטין כי כל אחת לוקחת מכל כוכב רק חלק קטן מהספקטרום, שאותו היא צריכה כדי לתמוך בתוכנית החיים האישית. כל אחת תחווה את ההשפעות האלו, בהתאם לחיבור והשימוש שלה באנרגיות האלה (יש על זה קטע תקשור קצר בסוף הפוסט).

2. אנרגיית הכוכבים לא מעידה על המהות הנשמתית שלנו, היא כאן כדי לתמוך במימוש הארצי של המסע הנשמתי.  לרוב הכוכבים תומכים אותנו במקומות שבהם אנחנו פחות חזקים. צריך גם לזכור שבכל גלגול נבחרת מפה חדשה, בהתאם לתוכנית החדשה שאיתה המהות הפנימית ממשיכה להתפתח.

3. אנרגיית הכוכבים היומיומית משפיעה, רק אם אנחנו נותנות לה מקום להשפיע. אז גם אם "מרקורי בנסיגה" או "יש משהו בכוכבים היום" הבחירה באיזה אנרגיות וכמה להשתמש, היא בידיים שלנו. התודעה האישית שלנו משפיעה על איזה סוג של אנרגיה אנחנו מכניסות לחיים שלנו (וזה נכון לכל אנרגיה לא רק לזו שמגיעה מהכוכבים).

4. כשהתודעה שלנו משתנה – האנרגיה שמגיעה מהכוכבים משתנה גם היא.
   היום, אחרי 2012 וכניסת עידן האוויר, האנרגיות של הכוכבים שונות מאוד ממה שהיו בעבר, ולכן מפות אסטרולוגיות שמבוססות על ידע ישן, לא רלוונטיות כמו פעם.

לסיכום: אנרגיית הכוכבים תומכת במימוש הארצי של תוכנית החיים שלנו. היא יכולה לשפוך אור על סוג המשימות ועל סוג התמיכה שלקחנו כצידה לדרך, ויש לנו בחירה כמה, מתי ואיך להשתמש בתמיכה הזו. 

אז מה הכוכבים אומרים לך היום?

קטע תקשור מתוך קורס תודעת העל, שאלות ותשובות מפגש 158 יום ד' – מתקשר זאב אבירז

הפוסט מה הכוכבים באמת מספרים לנו ועלינו? הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

אחד השיעורים בקורס תודעת העל מדבר על מסעות בזמן, ומתחשק לי לשתף

הרעיון של מסע בזמן תמיד העסיק אנשים. ספרים, סרטים ותיאוריות שונות לוקחים אותנו לעתיד רחוק או לעבר נשכח.
אבל זה אפשרי באמת?

כדי להבין את העניין, צריך לחשוב על הזמן כמו גל – כדי לנוע בו, צריך "לתאם תדר" עם הנקודה שאליה רוצים להגיע. 

יש עם זה כמה בעיות: 

א. אי אפשר לנוע לעבר תקופה שבה ההדהוד שלנו מעולם לא היה קיים. אז להגיע לתקופה לפני שהיו בני אדם זה לא אפשרי.
זה אומר גם, שלהגיע לעתיד אי אפשר, כי זה לא מקום ממשי אלא פוטנציאל שעדיין לא נוצר.

ב. כדי לנקודה הרצויה צריך לעבור לעבור דרך כל "תחנות הזמן" שהיו בדרך, כמו מפה אינסופית של תדרים. זה לא קורה בקפיצה אחת, אלא בתהליך שדורש כמות אנרגיה אדירה – כל כך אדירה, שהיא בלתי אפשרית למימוש פיזי.

כלומר, הקונספט מפתה אבל המכשולים עצומים.

לחזור בזמן זה כמו לנסות להחזיר לאחור אונייה ששטה בזרם מהיר. קודם צריך לעצור אותה (וזה כבר דורש אנרגיה עצומה וגם יכול ליצור זעזוע במרקם הארצי), ואז להתחיל לדחוף אותה נגד הזרם. וכשמדובר בגלי הזמן של הבריאה, הזרם הזה עוצמתי במיוחד.

אז האם נסיעה בזמן אפשרית? לא ממש. אבל אולי זה לא העניין המרכזי. 

אולי השאלה החשובה היא איך אפשר ללמוד מהעבר, להבין את התהליכים שיצרו את ההווה, ולתכנן בתבונה את העתיד שלנו.

לא נוכל לחזור אחורה בזמן ולמנוע אירועים כואבים, אבל הבנת סיבות העומק יכולה לעזור לנו ליצור המשכיות נכונה ומתאימה יותר עבורנו. 

הפוסט האם מסע בזמן הוא אפשרי? הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

כמות האנרגיה שנכנסת היא קבועה, ולכן ככל שכמות הכסף עולה, הערך שלו יורד. 

יוקר המחייה הוא הפער בין רמת ההכנסה למחירי המוצרים והשירותים.  

למה בישראל הפער הזה קיצוני? 

העם היהודי קיבל תפקיד מיוחד ואיתו הגיע תקציב מיוחד. כשהם היהודי מועל בתפקידו, המימון שלו מתפזר ונעלם. 

מימון הפעילות של העם היהודי במדינת ישראל, מחולק לשני חלקים: 

הראשון הוא המימון של היומיום האנושי שמחוייב מעצם היותנו.

השני הוא המטרה המרכזית לשמה התקבץ העם היהודי, וזה מימון להנגשה של קידמה וחדשנות – תדרי אש ואוויר גבוהים. כלומר מימון להמצאות, חדשנות, פיתוחים, גילויים, מחקרים שיעזרו לשנות את ההתנהלות של האנושות ליותר יעילה וחסכונית, ידידותית לסביבה וחכמה. 

מדובר על שינוי בכל תחומי החיים – מקורות אנרגיה חדשים, חומרים חדשים, תחבורה, דיור, טקסטיל, תזונה, חינוך ואורח חיים. 

כשבישראל זונחים את התפקיד הזה קורים שני תהליכים:

1. הידע שהעם היהודי מביא לעולם מתפזר בעולם באקזיטים מסוגים שונים, ואיתו מתפזר המימון האנרגטי שאמור להגיע לתוך המדינה.
2. הכסף שכן יש, מושקע במטרות מעכבות התפתחות. 

ברמה הציבורית – דת, רווחה, מוסדות ציבור מושחתים ובזבזניים, מנגנוני ביטחון והגנה לא יעילים. 

ברמה האישית – חומרנות ונהנתנות – נהייה אחרי מותגים, בית גדול, אוטו יקר, בילויים ריקניים, ומעט השקעה בהתפתחות אישית ורוחנית. 

השילוב של פיזור הידע ושימוש מעוות בכסף שיש, גורמים ליוקר המחייה המוגזם בישראל. 

אז מה לעשות?

ברמה הציבורית – לקדם מנהיגות שמקדמת את החזון לעוצמה פנימית וחיצונית מבוססת קידמה וחדשנות. 

נכון להיום אף אחד מהזרמים הפוליטיים לא בכיוון:

שמאל – מחפש הרמוניה ולא עוצמה. 

ימין – מחפש שליטה כוחנית על אדמה בצידוק דתי.

חרדים – ניתוק מוחלט מהייעוד הרוחני של העם היהודי.

לכן, הצעד הראשון הוא לנתק הזדהות רגשית עם כל המחנות האלו, וליצור מרחב לשינוי תודעתי. 

ברמה האישית – ניהול אנרגיה מודע ומכוון התפתחות פנימית. 

לשאול את עצמך: 

כמה מהכסף שלי הולך לתפאורה חומרית שרוב שנות קיומה היא זבל מזהם וכמה להתפתחות אישית פנימית? 

איזה החלטות נעשות על בסיס ריצוי, התניות חברתיות, ותחזוק תדמית וכמה על בסיס חיבור פנימה?

עד כמה אני נאחזת בתפיסות רוחניות מקובעות ומיושנות ואיך ביכולתי להגמיש את מסגרות החשיבה שלי?

בתור התחלה אפשר להאזין לתקשור של תודעת העל הכסף והעם היהודי 

אפשר להאזין מהתחלה או הנקודה הזו שבה מתחיל ההסבר על העם היהודי

הפוסט יוקר המחייה בישראל – ניתוח אנרגטי הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

דבר ראשון נבדיל בין יצירת מציאות לבין בריאת מציאות. לצורך הנוחות נקרא לזה יצירה ובריאה. 

תהליך יצירה הוא האופן שבו החיים שלנו מתקדמים. עולה לנו מחשבה ללמוד משהו, לעבור לגור במקום מסוים, בא לנו על סוג עבודה כלשהו. זה גם תהליך ההתבגרות שלנו, והתהליכים הפנימיים שאנחנו עוברים. 

בריאה זו הדרך שבה אנחנו מגיעים ללמוד בדיוק במוסד בחוג עם המרצה שהכי נכון ומדויק לנו, עוברים לגור בבית שמתאים לנו בול, מוצאים עבודה שעונה לגמרי על הצרכים וההעדפות שלנו, מבינים איך להתמודד עם אתגרים ולהתפתח.

יצירה היא תהליך שעוקב אחרי תוכנית החיים שלנו, מה שתודעת העל מכנה "תסריט". 

בריאה היא תהליך של שדרוג ותוספות לתסריט הזה. 

לדוגמה – 

• יצירה היא לתכנן ולצאת לטיול של שבוע ביוון. 

         בריאה תהיה ליצור זרימה בדרך, חוויות ומפגשים משמעותיים בזמן הטיול.

• יצירה היא למצוא בית לגור בו

         בריאה תהיה למצוא את הבית במיקום ובגודל המתאימים, עם בעלי בית סבבה, שכ"ד בתקציב, ובלי עובש (נניח). 

• יצירה היא לעשות תוכנית עסקית לעסק

         בריאה תהיה להצליח לזהות הזדמנויות, למצוא את הצוות הכי טוב למשימה, להכניס בתכנון את כל המשתנים הרלוונטיים. 

• יצירה היא לקנות ספה חדשה לבית.

        בריאה תהיה למצוא את הספה בקלות, בצבע שרציתי, ושההובלה תהיה קלה ונוחה. 

וכך גם לגבי לצאת ללימודים, לקנות אוטו, ועד ללמצוא חניה ולהגיע שאין תור בדואר. 

פה בפוסט נדבר על שימוש ביכולת בריאת מציאות  – היכולת ליצור דיוק, זרימה והתפתחות מדויקת בחיים. 

תנאי סף ליכולת בריאה בריאה:

1. בריאה נעשית בתיאום תדר לתסריט, ובהתאם למגבלות האנרגיה האישיות שלנו. ניסיון לברוא מעבר ליכולות או בלי קשר לתוכנית החיים, יגרור כישלון או השלכות שליליות מבחינתנו – בעיות כלכליות, קשיים בריאותיים, דיכאון, קושי במערכות יחסים.  

לדוגמה – יש לנו בתסריט בית. אם נחליט שבא לנו לשדרג את הבית לוילה 3 מפלסים, יכול להיות שזה יצליח, אבל נאלץ להשקיע המון אנרגיה בתחזוקה של הבית על חשבון תחומי חיים אחרים עד שנקרוס כלכלית, נתגרש, נוותר על פעילויות פנאי והתפתחות, או פשוט נשנא את הבית. 

כלומר, הבחירה מה לברוא צריכה להיות בהתאמה לתדר ולאנרגיה שלנו. 

2. כדי להיות בתדר בורא, אנחנו צריכים להיות במוד של סקרנות, פתיחות, הישגיות, גמישות מחשבתית. מתוך קבעונות ודחיסות רגשית, אין אפשרות לברוא מציאות. 

3. אפשר לברוא רק בשביל עצמנו ולא בשביל אחרים. 

אז אם אנחנו מחוברים לתוכנית החיים האישית שלנו, ומשחקים את החיים בקלילות, אלו השלבים לבריאה מוצלחת:

לפני שידור הרצון, כדאי לקחת את הזמן לבנות את המערכת ולדייק את המרכיבים שלה. 

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לדייק את הרצון שלך, את יסוד האש, שמניע את התהליך ומושך אחריו את כל שאר המרכיבים שיצרו את המימוש. 

סוג הרצון – מה אני רוצה? למה אני רוצה את זה? מה יצא לי מזה? כדאי ממש לכתוב. 

חשוב שהנושא יהיה חיובי – מה אני רוצה ולא מה אני לא רוצה. 

עוצמת הרצון – צריכה להיות בהתאמה. לא חלשה מדי כי אז אין מספיק כוח להביא למימוש ולא חזקה מדי כדי לא למשוך אחריה רגשות חזקים שיטלטלו ויפריעו למימוש. 

כיוון הרצון – ככל שהנושא מדויק וממוקד, יש יותר סיכוי למימוש מוצלח. אי אפשר לברוא "בריאוּת" או "הצלחה" אלא "לזהות את הטיפול הטוב ביותר לכאב ברגל" ו "להכניס עוד 5,000 ש"ח מהעסק". 

השלב השני הוא מצב רגשי תומך, יסוד המים.

כדי לייצר בריאה יציבה וחיובית, אנחנו צריכות להיות במצב רגשי רגוע. סערת רגשות שלילית או חיובית, תזעזע את המבנה האנרגטי ותשבש אותו. לא טוב ולא כדאי לברוא מתוך פחד, כעס, שנאה, קנאה או התרגשות גדולה. ולא מתוך מקום קורבני והתמכרותי.

שקט פנימי יאפשר לראות את התמונה הרחבה, לשים לב לפרטים, ולשקול יתרונות וחסרונות. 

כל בריאה במרחב שלנו היא דו קוטבית, לכל דבר יש פלוסים ומינוסים, יתרונות וחסרונות. אין אפשרות ליצור ולברוא משהו חיובי לגמרי או שלילי לגמרי, תמיד יהיו את שני הקטבים. 

הטריק הוא לבחור את המינוסים ולא שהם יצוצו מעצמם.

לכן – תמיד צריך גם למצוא איזה מינוסים אני מוכנה להכיל.

לדוגמה:

אני רוצה טיסה זולה בתזמון נוח, אבל אין לי בעיה לשבת במעבר ולא נורא אם יהיה עיכוב של שעה שעתיים. 

אני רוצה בית בשכונה ומחיר מסוים, וזה בסדר שהוא יהיה ישן, עם מרפסת תריסים, וחדרים קטנים. 

אני רוצה חניה בתל אביב מיד שאני מגיעה אבל זה בסדר שהיא תהיה קצת רחוקה. 

השלב השלישי הוא לרדת לפרטים, יסוד האוויר. 

בדברים גדולים זה חשוב במיוחד, לפרט בדיוק מה חשוב לי שיהיה או יקרה, ולסדר לפי דרגת החשיבות. 

לדוגמה בית – מה חשוב לי במטבח, מקלחת וכו', האם חשוב לי שיהיה שקט, חשוך בלילה, שכנים, אופי הבית, גובה התקרה, גודל חלונות ועוד ועוד. לנסות להקיף כמה שיותר מהמכלול. 

השלב האחרון –

כשכל המערך התיאורטי מוכן, כל שנותר הוא לשדר את עוצמת הרצון לתיבת הבריאה האישית שיש לכל אחת מאיתנו, שם היא תתחיל ללבוש צורה ולהתממש. אחרי שעשינו את התכנון, בהבעת הרצון הבסיסית יש את כל המרכיבים, כך שאין צורך לדבר את כל התוכנית, היא כבר מוטמעת. 

קצב המימוש לא בשליטתנו, הקטע כאן הוא לוותר לגמרי על ספקות וחרטות, להאמין שלרצון שלי יש כוח ולהשתמש בסבלנות. 

את הרצון נשדר פעם אחת, כי כל פעם שנשדר התדר יהיה קצת שונה וזה יכול לגרום לשיבושים. אפשר "להחזיק תדר" לבריאה שלנו אבל לא לשלוח אותה שוב ושוב. 

בד"כ בריאה של דברים פיזיים גדולים, דורשת עוצמת רצון וסבלנות גדולה יותר מאשר בריאה של תהליכים פנימיים או תיאורטיים יותר. 

במהלך התקופות האמון שלנו ביכולת הבריאה ירד,

וכדי להחזיר את היכולת הזו לרמה גבוהה,

אפשר להתחיל בדברים קטנים ולכייל את המיומנות הזו בהדרגה.

הפוסט תהליך בריאת מציאות – סיכום הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

מאוד סבלתי שם. הנערות האחרות היו גדולות ממני ולא הצלחתי ממש להתחבר, המאמנים היו קשוחים, הנסיעות ארוכות ואחרי שנה עזבתי את הקבוצה ואת התחום בכלל… (עד שחזרתי כמדריכה לכמה שנים).

בכל מקרה, יוצא לי לחשוב על ההקבלה בין 4 היסודות – אש מים אוויר ואדמה, לארבעת המכשירים בהתעמלות נשים. 

לפני שאני אשתף מה בעיני, כדאי לנסות לחשוב, מה לדעתך השיוך?
כדי שיהיה לך זמן לחשוב, הנה שני סרטונים שלי ואחריהם נמשיך.

סרטון שלי מתחרויות בשנת 1988 (גיל 11):

ומאימון פתוח באולם גלגולים בכרמיאל ובאולם בטבעון בשנת 2015 (גיל 38):

בכל המכשירים יש את כל היסודות כמו בכל דבר אחר בעולם שלנו, אז החלוקה הזו היא רק לצורך תרגיל מחשבתי, ומשחק עם היסודות:

קפיצות – מאוד אש. כוח מתפרץ לזמן קצר, עליה לגובה גדול ונחיתה קשה

קרקע – אדמה. האלמנטים במכשירים האחרים מתחילים בקרקע. זה הבסיס, זו האדמה. תרגיל קרקע משלב את כל מרכיבי התנועה – כוח מתפרץ, שיווי משקל, כוח סטטי, גמישות, קואורדינציה, אומנותיות, ניתורים, סיבובים, אקרובטיקה – בקיצור הכל מהכל. 

מקבילים – בעיני הם מאוד אוויר – הגובה, ההתעופפות ביניהם, השימוש בעיקר בידיים, יש שם משהו מאוד קליל וזה גם המכשיר שהכי אהבתי (חוץ מהיבלות בידיים). 

קורה – הדרך היחידה להצליח לשמור על שיווי משקל, זה להיות רגועה ומאוזנת רגשית (מים שקטים). טלטלה קטנה והופ נפילה.

הפוסט בהשראת שידורי האולימפיאדה פריז 2024. אני לא בעד ספורט תחרותי עצים, זה לרוב מעמסה אנרגטית קשה מדי, אבל כן ממליצה למצוא תנועת גוף שכיף לך לעשות וליהנות ממנה

הפוסט התעמלות מכשירים וארבעת היסודות הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

בתיאוריה של 4 היסודות, המרחב הרגשי מקושר ליסוד המים, ויש לו 3 פרמטרים:

גבוה – נמוך (אוורירי – דחוס)

מתון – סוער (שקט – חופשי)

חיובי – שלילי (נעים – לא נעים)

רגשות יכולים להיות כל שילוב שהוא של שלושת הפרמטרים האלו. 

בתקופה הזו יש מסביבנו ובתוכנו הרבה טריגרים שלוקחים אותנו לרגשות נמוכים סוערים ושליליים – כעס, תסכול, ייאוש, חרדה, שנאה. 

לאורך זמן זה מצב פוגע ומזיק, ונהיה קשה להתנהל ביום יום מתוך מודעות, שקט פנימי ופרספקטיבה רחבה יותר. 

בקורס תודעת העל, הגיע מידע מועיל מאוד בהקשר הזה – מסתבר שיש לכל אחת מאתנו פריזמה אנרגטית, שיודעת להפוך מים סוערים למים שקטים, ולאזן בין קטבים חיוביים ושליליים, עם נטייה קלה לחיובי   

ההפעלה שלה נעשית בעזרת המחשבה, בהבעת כוונה להפעיל אותה. אפשר לדמיין אותה בכל דרך שהדמיון שלך לוקח אותך.

לדוגמה – לדמיין כמו משפך מעל הראש, שאנרגיה ירוקה נכנסת אליו סוערת וכאוטית, ויוצאת ממנו בזרימה מתונה והרמונית, לפני שהיא נכנסת דרך הראש (צ'קרת הכתר) למערכת הפנימית שלך. 

אפשר לנסות את זה ממש עכשיו – לקחת נשימה, לעצום עיניים, לדמיין, ולשים לב מה קורה לך.
(כדאי להתאמן על הפעלת הפריזמה במצבים נוחים, כדי שהיא תהיה זמינה במצבי קיצון). 

הבהרה חשובה – כל חוויה רגשית היא חלק מהקיום האנושי ואני לא כאן לשלול או להכחיד רגשות מסוימים, הכוונה היא לתת דרך לצאת מסערה רגשית בלתי נשלטת, או חוויה רגשית קשה ודחוסה שנהיית כרונית ומשתלטת על הוויה. 

אשמח לשמוע אם התנסית ומה הרגשת?

הפוסט הפריזמה – טכניקה לוויסות רגשי הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

הפוסט מסלו – מפירמידה לינארית לרשת רב ממדית הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.

הדרך לוודא שהמדיטציה תעזור לנו להתחבר לאינטליגנציה גבוהה, היא להיכנס אליה עם נושא מוגדר, וכוונה לקבל תשובות ותובנות. 

בעולם אין ריק, לא פיזי ולא אנרגטי – כשהמטרה היא "להתנתק מהמחשבות" או "לנקות את הראש" נוצרת פרצה שמאפשרת לתודעה שלילית לחדור למערכת שלנו. פאסיביות מנטלית היא פתח לצרות. 

אפשר וכדאי להתחיל עם טכניקות הירגעות כמו נשימות והרפיה, וגם סבבה לרחף לנו בגלי אלפא תוך כדי, אבל מלכתחילה להיכנס למצב המדיטציה כוונה להתחבר ולא עם כוונה להתנתק. 

כאן תשובה בנושא מתוך תקשור  עם תודעת העל (שאלות ותשובות מפגש 139 יום ד' דקה 30 בערך):

הפוסט סכנות המדיטציה הופיע לראשונה ב-דלית בין | תודעה בתנועה.