הממסד מדגים עליבות בשילוב כוחנות בשגרה, כפי שהוא עושה שנים ארוכות. אין טעם לצעוק עליו להשתפר, הוא לא יודע איך וגם לא רוצה.
השאלות שצריכות לעניין אותנו, היא איזו מערכת חדשה נקים ונפעיל? ואיך להעביר את המשאבים והשליטה של הממסד הנוכחי לידי מערכת ציבורית חדשה?
אני מאמינה שיש לעם היהודי חזון גבוה משותף, וכרגע כל קבוצה בעם מנותקת ממנו בדרכה. המשימה היא לוותר על אחיזה בפרשנות הארצית, ולהתחבר למה שמאחד אותנו ברובד האנרגטי.
איך? לפוסט זה אני מציעה שני תרגילי מחשבה:
- באופן סימבולי להוסיף את המרכז האנרגטי המשותף
בסמל הארצי שלנו, דגל ישראל, לצייר או פשוט בעיני רוחנו (תמונה להמחשה)
כדי לזכור שאנחנו לא רק השפיצים והקטבים, יש לנו מרכז משותף, ממנו נובעת המניפה הגדולה של העם הזה, יש לנו יעוד בריאתי קבוצתי למרות ובגלל השוני. (זה קישור לסרטון הסבר יותר מעמיק – יש ביוטיוב אני אוסיף)
- באופן אומנותי אני מציעה להוסיף בית ופזמון להמנון הלאומי, אולי בעצם לעשות פרפרזה, זה הולך ככה:
כל עוד במוח פנימה
תודעת יהודי הומיה
ולפאתי מזרח קדימה
עין שלישית לציון צופיה
עוד יש בנו כוחותינו
העוצמה בת שנות אלפיים
להיות עם לומד ומתפתח
בארץ ציון ירושלים
_________________
אני יודעת שזה עלול להיות נפיץ להציע שינויים בסמלים לאומיים, אז רק להבהרה, אני מציעה את זה כתרגיל מחשבתי ולא כמהלך פרקטי רשמי.
מערכת ציבורית חדשה שתשרת אותנו במובן עמוק ורחב של המילה, תנבע ותקום מתוך נכונות להרפות מתפיסות עבר
ופתיחות לשינוי תפיסתי לגבי העתיד והתפקיד שלנו בתוכו.
