כשאנחנו רוצים לשנות משהו שלדעתנו עובד לא נכון, כמו מערכות בזבזניות נצלניות דכאניות מזהמות (שמקשות לנו על החיים וחופש היצירה והמחשבה), או אנשים שלא מצייתים לחוקים (ומסכנים את הבריאות והביטחון שלנו), מתעורר בנו הלך רוח אקטיביסטי, רצון לעשות משהו.
המלכוד הוא, שהרבה פעמים המאבק נגד, נעשה באופן שגם הוא מקשה לנו על החיים מרוקן אותנו משמחה וחיות וממלא אותנו זעם. כלומר, מה שאנחנו רוצים שלא יקרה, אנחנו גורמים לעצמנו!
יותר מזה, אם אנחנו עובדים לא נכון עם האנרגיות שלנו, איזו בשורה כבר יש לנו להביא? ההיסטוריה מלאה בסיפורי מהפכות שעשו יותר גרוע.
האנרגיות שלנו חשובות. עדיף להבין את המורכבות של הדברים כדי שנעבוד חכם, כי אם תהליך "שיפור" עושה אותנו מדוכאים וזועמים, כבר הפסדנו… ומימלא אלו פעולות לא יעילות שלא משיגות תוצאות רצויות.
אז זה לא שמצאתי את הדרך הבטוחה והנכונה לאקטיביזם מזין ואפקטיבי בחמש דקות, אבל בתור התחלה אני רוצה להבדיל בין שתי איכויות אקטיביסטיות (בתמונה בטבלה):
אקטיביזם שואב:
שם מטרות מעורפלות או מתנגדות עוצרות.
נלחם בתופעות לא רצויות בקרבות בלימה.
מסמן שמית אנשים כאויבים גורמי הבעיה וחורשי רעה.
והם שנואים ומותקפים כחלק משיטת הפעולה.
האמירה היא שיש אנשים רעים ששולטים בעולם, והם רשע צרוף ואם לא נלחם בהם בכל הכוח מיד ומהר, נמשיך להיות עבדים שלהם, עדר, פיונים – מייצרת תוצאות מקומיות מינוריות במחיר אישי גבוה.
אקטיבזם מזין:
פועל לשיפור ולקידום תופעות רצויות לאור חזון.
מציב מטרות ממוקדות לשיפור מהלכים.
רואה אנשים כישויות אור מופלאות.
ומחפש לרתום אותם למטרה ראויה ומנוהלת חכם.
פועל במתינות מתוך הבנה שזה תהליך ארוך ורגיש.
מכיל מורכבות, מעודד שיח בוגר.
מבין שתהליכים ארציים קשורים לתהליכים קוסמיים.
מחבר פעילים לעוצמה ולהתפתחות אישית.
כמובן אני מסמנת קצוות, זה לצורך המחשה וכדי לקצר את הטקסט, בפועל אין ככה קווים מסודרים ורובריקות שאפשר לתת להם כותרות.
בנוסף אני חוששת שעלול להשתמע מהדברים שאני רק בעד פעולות נעימות והרמוניות, אז זה לא הכיוון. צריך כן לדעת מתי איך ואיפה להיכנס לפעולות יותר אגרסיביות ומהירות, רק שיהיו במובן הבריא של הדבר, כחלק מתהליך יעיל מבחינה אנרגטית גם לטווח הרחוק (ולא כל הזמן פול גז נגד).
המטרה היא לעזור לנו לעבוד נכון עם האנרגיות שלנו, בחיים הפרטיים וכחלק משיחה ותהליך חברתי גדול.
