לפעמים נדמה שהבעיות שלנו ממוקדות בנושא מסויים, כמו מחלה שנדמה שממוקדת באיבר מסויים, ואז יש אינספור טיפולים לכל בעיה בחיים, וזה נכון לחיים האישיים ולחיים הציבוריים.
בדימוי התא אני רוצה לתת גישה אחרת, לגבי מהי איכות חיים ומאיפה היא נובעת?
במודל הזה, חיי היומיום שלנו עם כל המורכבות שלהם, הם הנוזל התאי וכל החלקיקים והמולקולות שנעים בתוכו. כשאנחנו עוסקים בבעיות היומיום שלנו, אנחנו עוסקים ב-מה לא בסדר בחלבון הזה, למה יש יותר מולקולות כאלו, מה חסר ובגדול עסוקים בפרטים ובתוכן.
הטענה שלי, היא שיש חשיבות רבה לתוכן, אבל אין ממש טעם לנסות לשנות דברים ברמה הזו. גם אם נצליח עם מולקולה מסוימת, תמיד תבוא עוד אחת עם בעיות, ואין לזה סוף. זו תחושה של כיבוי שרפות ורדיפה אחרי הזנב. לא כיף. איכות החיים אולי משתפרת אבל לא בהכרח וזה מאוד סיזיפי.
אז איפה לתת תשומת לב?
במבנה שיוצר את האפשרות לתוכן ואת ההמשכיות שלו: הקטבים – גרעין ומעטפת.
תוכן התא נוצר ממה ששולח הגרעין וממה שעובר את המעטפת. התוכן לא עצמאי, הוא נשלט ומבוקר ע"י האינטראקציה בין הגרעין למעטפת.
אז מה השיטה? להתבונן בתוכן, לפעול בנביעה (הדואליות מרכז-מעטפת)
אני מאמינה ששינוי משמעותי יכול לקרות "בלי ששמנו לב כמעט". אולי קרה לך ש"פתאום מצאת את עצמך" "לא יודעת איך אבל זה פשוט קרה"?
אני לא מאמינה בעיסוק אובססיבי בסימפטום מסוים בתוכן, יש מקום להתבוננות נקודתית ויש מקום לפעולות מודעות גם בתוכן, אבל כאלו שמשלימות מהלכים שנעשו בנביעה.
אני גם לא מאמינה שיש חשיבות רבה יותר למרכז לעומת המעטפת או להיפך, אני חושבת שהם אחד, אבל כדי ללמוד את המערכת הזו, אפשר לצורך ההסבר לדבר עליהם בנפרד, ולזכור את הקשר.
מרכז – יש לנו מרכז פנימי אנרגטי דרכו מגיעה ההמשכיות, ממנו נגלל בפנינו צעד אחרי צעד המרחב של תסריט חיינו
המרכז הזה תמיד בתנועה, מושך אחריו את מהלכי החיים. כמו תנועת השמש שמושכת אחריה את הספירלה של כוכבי הלכת.
מעטפת – אנחנו חלק מבריאה שיצרה את המרחב הארצי, כדי לאפשר לנו כליבות אור לחוות בגוף פיזי לצורך התפתחות
כל הבריאה עוברת למערכת אנרגטית חדשה, וכך גם אנחנו פה על פני כדור הארץ. אנרגיות חדשות שנכנסות דרך המעטפת, יוצרות טלטלות וזעזועים בתוכן התא הארצי שלנו.
הדרך הכי טובה בעיני להתמודד עם העניין, היא לאפשר לגרעין שאנחנו ליצור מבנים חדשים, ולהסתנכרן עם התהליכים במעטפת.
איך?
אני מציעה להתחיל בתרגיל קטן – לצייר בדמיון או עם אצבע או על דף
נקודה שמסביבה עיגול (שבתוכו נקודה)
עיגול שבמרכזו נקודה (שמסביבה עיגול)
לפעמים להתחיל מהנקודה לפעמים מהעיגול
בתמונה יש המחשה
להתחבר סימבולית למרכז הפנימי
שמושפע ויוצר את המעטפת הקוסמית
