כשקראתי לראשונה את הספר ישמעאל של דניאל קווין לפני 15 שנה, התאהבתי בו, הוא שינה את חיי.
(אם לא קראת, אפשר לקרוא עליו בויקיפדיה, אני ממליצה על הערך באנגלית).
אני עדיין חושבת שהספר מבריק ומעורר השראה, אבל היום אני מבינה את הדברים מאוד שונה.
לאורך הספר יש ביקורת קשה ומנומקת היטב על אורח החיים של התרבות שלנו ("אורח חיים לקחני") שמקורו בסטייה מצערת מאורח החיים ה"נכון" – השבטי.
כיום אני מבינה שלא מדובר כלל בסטייה מצערת, אלא במימוש מרשים (ולא מושלם) של התוכנית הבריאתית.
תפיסת העולם של ה"סיפור הלקחני" היא לא סיפור של הרס ושליטה, אלא סיפור של התפתחות וחקירה.
השינוי בתפיסת עולמי התחיל שנחשפתי להסבר של "תודעת העל" על מציאות החיים המורכבת שלנו.
המידע הזה שינה את כל מה שחשבתי שאני יודעת על האלים האדם והעולם, ועזר לי לחדש את האמון וההערכה שלי לאנשים.
זה שינוי שעברתי בהדרגה ככל שהתקדמתי במסלול הלימודים הזה.
פה אני מביאה בבת אחת את התובנות שלי, אני יודעת שזה הרבה, אבל מקווה שזווית חדשה על המסר בספר יכולה להיות מעניינת ותורמת.
תמצית ההסבר של תודעת העל, היא שכדור הארץ נוצר על מנת לשמש פלנטת מחקר ומרחב להתפתחות, על מנת להשיג נתונים והבנות על תהליכים שקשורים בעולם החומר.
הושקע מאמץ רב כדי להתאים את המקום הזה לתפקידו, וכדי ליצור את הגופים המתאימים ביותר אליהם יוכלו הנשמות שלנו להיכנס ולפעול.
הפיזיולוגיה שלנו בנויה כדי לשאת עליה ובתוכה את המערכת האנרגטית שהיא אנחנו.
כלומר, הגוף האנושי פותח כדי לאפשר לנו לפעול בעולם חומרי, שכולל את הכדור על כל החומרים שבו, ואת עולם הטבע על שלל צורות החיים שבו.
הגופים שלנו הם לא תוצר של אבולוציה אקראית ואנחנו לא קופים משוכללים.
אחד הדברים שהיה לי הכי קשה איתם כשהתחלתי ללמוד תודעת על, היתה האמירה שחיות הן סיפור אחר לגמרי מבני אדם, זה נשמע לי מתנשא ומגלומני. אבל, ככל שהתבהרה התמונה והבנתי את ההקשר הרחב העצבים שלי אט אט נרגעו.
מה גם, שאקולוגיה ושימוש מושכל והולם במשאבים פיזיים ואנרגטיים הם אחד המסרים העיקריים בלימוד הזה, פשוט מכיוון אחר…
אם נחזור לישמעל ולסיפור הלקחני:
"תרבות", לפי קווין, היא קבוצת אנשים שמוציאים לפועל "סיפור" שמפענח את מערכת היחסים בין האלים העולם והאדם
במהלך השיחות בספר, ישמעאל מחלץ מהמספר את "הסיפור התרבותי" שלנו.
כלומר, את הלך הרוח הבסיסי שעליו מבוססת התרבות המערבית, והוא הבסיס לביקורת על ההתנהלות שלנו:
-בני אדם הם נזר הבריאה (פסגת האבולוציה), בעיקר "הלקחנים", או לפחות אנשי התרבות המערבית.
-העולם נברא למען בני האדם, ולכן בני אדם נועדו לכבוש ולשלוט בו.
-המשימה היא ליצור פה גן עדן ע"י חיזוק היכולת של בני אדם לשלוט בטבע.
-אבל, בני אדם תמיד נכשלים במשימה הזו כי הם יצורים פגומים שלא מסוגלים להשיג ידע לגבי איך נכון לחיות.
-לכן, לא משנה כמה קשה אנשים עומלים להציל את העולם, הם רק הורסים אותו יותר.
-אבל למרות כל זאת, הפרויקט האנושי הגדול של לנסות לשלוט בעולם חייב להימשך, אחרת אנשים יכחדו.
אז כמו שאני רואה כעת את הדברים:
– בני אדם הם נזר הבריאה (פסגת האבולוציה), בעיקר "הלקחנים"
לא בדיוק פסגה אלא מטרת האבולוציה. עולם הטבע נוצר כדי לשמש מצע לפעילות בעולם חומרי.
הגוף האנושי הוא מכשיר קוסמי ולא רק תוצר פיזי. מורכבת עליו מערכת אנרגטית פנימית גדולה ומשוכללת לשימוש הנשמות.
לחיות אחרות יש מערכת חלקית שקשורה רק למרחב הארצי.
-העולם נברא למען בני האדם, ולכן בני אדם נועדו לכבוש ולשלוט בו
סוג של, נועדו להבין את העולם וללמוד איך לכוון ולשלוט בתהליכים בו, זה חלק מהלימוד והחוויה של המקום הזה, ולא טעות או פגם.
יש דרכים טובות מאחרות לעשות את זה.
-המשימה היא ליצור פה גן עדן ע"י חיזוק היכולת של בני אדם לשלוט בטבע
חלק חשוב במשימה הוא ללמוד לעבד חומר וליצור טכנולוגיות לטובת הכלל.
זו לא שליטה במובן המתעלל, אלא במובן של יכולת הבנה והשפעה על טבע וחומר.
-אבל, בני אדם תמיד נכשלים במשימה הזו כי הם יצורים פגומים שלא מסוגלים להשיג ידע לגבי איך נכון לחיות
לכן, לא משנה כמה קשה אנשים עומלים להציל את העולם, הם רק הורסים אותו יותר
לא יצורים פגומים, אלא יצורים לומדים. המטרה היא לא "להציל" אלא לחקור (מבלי להשמיד את המעבדה).
נכון, נוצרה פה תרבות בזבזנית והרסנית שמסרבת להיגמל, וזו אכן בעיה.
-אבל למרות כל זאת, הפרויקט האנושי הגדול של לנסות לשלוט בעולם חייב להימשך, אחרת אנשים יכחדו.
זו מטרת המעבדה הזו. אם לא נעשה את העבודה, לא תהיה סיבה להזרים לכאן כל-כך הרבה אנרגיה ולאפשר לנו להמשיך לבוא לפה להרפתקה הקוסמית הכי שווה ביקום…
—–
בשלבים הראשונים של האנושות, לפי תודעת העל- נעשתה למידה יסודית של המרחב הארצי ושל יכולות הגוף.
למדנו כנשמות לחוות את הגוף הפיזי בעולם הפיזי.
מסגרות שבטיות היו הדרך הכי טובה לספק לנו מרחב להתנסות ולמידה במימד חדש, עוין ולא מוכר לנו כישויות אנרגטיות.
בדקנו סגנונות שונים של שיתופי פעולה וחיבורים באמצעות השבטים השונים.
מסגרות שבטיות אלו מעולם לא נועדו להמשך לנצח, בניגוד למה שנאמר בספר ישמעאל, כי המטרה היא לא לשמר אורח חיים כזה או אחר.
המטרה היא לקחת חלק בתהליך למידה והתפתחות – לשכלל את היכולת שלנו כאינטליגנציה רוחנית, להשפיע על הסביבה החומרית ולהשתמש בה לצורך שגשוג, יצירה, הנאה.
כן, לצורך התפתחות ולמידה נדרשת הרמוניה ברמה מסוימת, אבל היא לא המטרה! (זה כבר פוסט שלם בפני עצמו)
כשהיה מספיק מידע, התקדמנו לשלבים הבאים, ונכנסנו לקצב מואץ יותר של התפתחויות- חקלאות, תעשיות ושאר התהליכים שמאפשרים לנו ליצור מערכות חברתיות וטכנולוגיות הולכות ומשתכללות.
עם זאת, הרס הסביבה, ניצול יתר של משאבים, התמכרויות לחומר וריגושים, והכחשת עולם הרוח, לא תוכננו כחלק מהניסוי.
אלו תהליכים שנוצרו פה ופוגעים במעבדה ובתהליך המחקר.
לאחר שניסיונות עדינים יותר ליצור שינוי נכשלו, הגיעה הקורונה כאמצעי בריאתי שנועד להאט את הבזבוז האנרגטי ההרסני מבחינה חומרית ורגשית ולהאיץ פיתוח טכנולוגי-אקולוגי, אחריה יבואו עוד ככל שידרש…
