אני אוהבת להתאמן באומנות לחימה שנקראת "קיטאידו". כל אימון מזכיר לי שהכל מחובר – הגוף עם הנפש והתודעה. האימונים מזכירים לי שכדי לעשות תנועה פתוחה וגדולה, אני חייבת להיות מחוברת לכוח של מרכז הגוף.אם אין לי חיבור לכוח במרכז, כל תנועה בקצוות תוציא אותי מיציבות ותכווץ אותי בחזרה, וזה ככה לא רק עם תנועה בגוף.
אז נשאלת השאלה, מה זה חיבור למרכז הנפשי-תודעתי שלי? איך להתחבר לכוח שלו? לכל אחת יש תשובה משלה ודרך שונה, אבל ברור שהמרכז שלי לא נמצא אצל אף אחת אחרת.
תמיד מרגיע אותי וממרכז להיזכר מי אני ומה אני בהקשר הרחב של הדברים.
אני לא רק הזהויות הארציות הזמניות שלי. אני לא רק הדמות שמתרוצצת פה על פני השטח. האירועים מסביב גם הם רק קצה קרחון של מערכת הרבה יותר מורכבת וגדולה.
משהו בפרספקטיבה גבוהה ישר עושה לי שקט ומחזיר אותי להתמקד במה שחשוב ואמיתי מבחינתי.
מה עוזר לך?
