אחד השיעורים בקורס תודעת העל מדבר על מסעות בזמן, ומתחשק לי לשתף 🙂
הרעיון של מסע בזמן תמיד העסיק אנשים. ספרים, סרטים ותיאוריות שונות לוקחים אותנו לעתיד רחוק או לעבר נשכח.
אבל זה אפשרי באמת?
כדי להבין את העניין, צריך לחשוב על הזמן כמו גל – כדי לנוע בו, צריך "לתאם תדר" עם הנקודה שאליה רוצים להגיע.
יש עם זה כמה בעיות:
א. אי אפשר לנוע לעבר תקופה שבה ההדהוד שלנו מעולם לא היה קיים. אז להגיע לתקופה לפני שהיו בני אדם זה לא אפשרי.
זה אומר גם, שלהגיע לעתיד אי אפשר, כי זה לא מקום ממשי אלא פוטנציאל שעדיין לא נוצר.
ב. כדי לנקודה הרצויה צריך לעבור לעבור דרך כל "תחנות הזמן" שהיו בדרך, כמו מפה אינסופית של תדרים. זה לא קורה בקפיצה אחת, אלא בתהליך שדורש כמות אנרגיה אדירה – כל כך אדירה, שהיא בלתי אפשרית למימוש פיזי.
כלומר, הקונספט מפתה אבל המכשולים עצומים.
לחזור בזמן זה כמו לנסות להחזיר לאחור אונייה ששטה בזרם מהיר. קודם צריך לעצור אותה (וזה כבר דורש אנרגיה עצומה וגם יכול ליצור זעזוע במרקם הארצי), ואז להתחיל לדחוף אותה נגד הזרם. וכשמדובר בגלי הזמן של הבריאה, הזרם הזה עוצמתי במיוחד.
אז האם נסיעה בזמן אפשרית? לא ממש. אבל אולי זה לא העניין המרכזי.
אולי השאלה החשובה היא איך אפשר ללמוד מהעבר, להבין את התהליכים שיצרו את ההווה, ולתכנן בתבונה את העתיד שלנו.
לא נוכל לחזור אחורה בזמן ולמנוע אירועים כואבים, אבל הבנת סיבות העומק יכולה לעזור לנו ליצור המשכיות נכונה ומתאימה יותר עבורנו.
